יום רביעי, 21 באוקטובר 2015

דרשות ודברי תורה

קריאתן של פרשות השבוע, ופרשות החגים והמועדים, מצעידה אותנו במסלול מעגלי דרך רובדי התורה והמסורת הפרשנית הצומחת ממנה. מבראשית ועד אחרית, ושוב אל הראשית. פרשות השבוע מעניקות לכל שבת את תכניה הייחודיים. הן והפטרותיהן קוראות לנו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, לחדש ולקיים את מצוות-חיינו שלנו. 


 פרשת ויצא: 


פרשת וישלח:

גדולתו של רגע הפגישה והפיוס בין האח שרימה לאח שרומה הלכה והתמסמסה. יעקב הגיע "שלם" עיר שכם, ומיד אחר כך החלה שוב ההידרדרות. דברי האיש-המלאך לא התקיימו במלואם. שלא כאברהם, שמרגע שהתחלף שמו שוב לא נקרא אברם, יעקב לא נעשה במלואו לישראל. הוא המשיך להיות גם יעקב, בעיקר יעקב. אבל גם גדוּלה שהתמסמסה עשויה להיות גדוּלה, גם החלפת שם שפעלה פעולה חלקית – כוחה עמה. אבי האומה, השב לבנות את חייו בארצו, הוא יעקב והוא ישראל, הוא המבטא את חולשתו הטרגית של הראשון ואת עוז רוחו המרומם של השני. מורשתו – מורשת כפולה היא.
דמויות מופת עשויות להלהיב אבל הן יכולות ללמד מעט מאוד, שהרי אנו בני אדם ממשיים. יעקב-ישראל, האיש הטרגי והמסוכסך ההוא, יכול באמת ובתמים להיות אבי האומה. אנו, צאצאיו, נצטרך להחליט מי היה הוא לנו, מה הייתה דמותו. אם נעקוב, נבוא במרמה, נמנע חסד – נגזור עליו להישאר יעקב. אבל אם נדע לשרות עם אלוהים ואנשים, לדבוק בדרך הצדק והשלום, בדרך האמת והחסד, נכריז עליו כישראל. בבחינת "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר: הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ ... נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה ... וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ, כז-לא).

וישב:
אדוני אלהים דבר - מי לא יינבא
מקץ:
יש תקווה לאחריתֵך

אין תגובות:

נישואים שוויוניים ברוח מסורת ישראל

נישואים שוויוניים ברוח מסורת ישראל טקס הנישואין הוא מרגעי המשמעות והקדושה המרכזיים המלווים את חייהם הבוגרים של נשים וגברים. השאיפה שרג...