יום רביעי, 21 באוקטובר 2015

דרשות ודברי תורה

קריאתן של פרשות השבוע, ופרשות החגים והמועדים, מצעידה אותנו במסלול מעגלי דרך רובדי התורה והמסורת הפרשנית הצומחת ממנה. מבראשית ועד אחרית, ושוב אל הראשית. פרשות השבוע מעניקות לכל שבת את תכניה הייחודיים. הן והפטרותיהן קוראות לנו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, לחדש ולקיים את מצוות-חיינו שלנו. 


פעמים רבות אחרות אנו מוצאים דרך להתמודד עם קשיים ומעקשים שהמסורת מציבה ולחבב את התורה שבכתב ושבעל-פה על עצמנו ועל הבריות. פרשנותנו הבוררת תאפשר לנו להתמקד בנקודות האור, להשתית את דרכנו על אותם ביטויים רעיוניים ופרשניים הניבטים לנו כחיים וכמחיים. גם כשנתקשה למצוא נקודות אור במרחב הרעיוני והפרשני שמציעות שכבות המסורת, תבוא לא אחת פרשנותנו היוצרת, העזתנו לחדש ולסלול באותה כברת דרך נתיבים חדשים, ותאפשר להפיק אור גדול ולחצוב מהכתוב בה את מצוות-חיינו, להנכיח את ממד הקדושה שלו.
אולם לא תמיד כך הוא. יש ואנו מצוּוים דווקא לסרב למסורת, דווקא לחשוף את  כשליה, דווקא להציע לה חלופה כוללת. לעתים אנו זקוקים להפטרה שתטיח בנו את הדברים הנוראים דוגמת דברי בהפטרת השבוע: "הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה' וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי ..." (מלאכי א, ב-ג). לעתים עלינו להיאחז בידיעה שמסורת זו כולה, על רבדיה וגילוייה השונים, מעשה ידי אדם היא; מעשה ידי אדם לפני האלוהים וכמענה לדבר האלוהים, אך מכל מקום מעשה ידי אדם. ככל מעשה אנושי יש בה גם מכשלות, פזורים בה גם תהומות מסוכנים, שזורות בה גם אמירות פסולות, משחיתות, גוזרות מוות וניוון דתי ומוסרי. שליחות-ההוראה ושליות-החיים שעלינו ליטול על עצמנו, משמעה הידיעה שיש ונצטרך להתייצב במלוא האחריות הדתית והמוסרית ולסרב. יש שיהיה עלינו לפרוץ אל מעבר לנופה של המסורת שירשנו, להביא לה תיקון ומרפא; כדי שהמורשה שננחיל לדורות הבאים תביא את מצוות האל באורח נכון וראוי יותר. אנו מצוּוים אז לומר בקול גדול שלא היא, שלא כך היא המצווה, שלא כך נחייה לפני אלוהינו.


פרשת ויצא: 
אכן יש ה' במקום הזה
פרשת וישלח:
מכל החסדים ומכל האמת

אין תגובות:

יום חגה של ההסמכה המאה במניין בבית המדרש הישראלי לרבנות

ברכת מר"ם למוסמכי תשע"ח אהבה רבה אהבתנו, ה' אלוהינו; תורה ומצוות, אמונה ודעת, אהבת אדם ואהבת אלוהים, אותנו לימדת. אבינו...